תחרות בישול הבירה של מועדון הבירה הישראלי
מה מביא אדם מהישוב לקחת בירה שבישל בבית ולהעמיד אותה לתחרות מול בירות שבישלו אחרים בביתם. האם זהו הרצון להתגאות במעשה ידיו? האם זוהי הגאווה ש"שלי יותר טוב מכולם"? האם זוהי הרוח הספורטיבית? או שמא זהו רצון לקבל משוב מקצועי שאינו מוטה על יצירת כפיו?
תהא הסיבה שתהא, נכונות זו, היא שיוצרת עניין ומפגישה אותנו עם סגנונות בירה שונים שאלמלא התחרויות לא היינו נתקלים בהם לעולם.
בכל מקום בו מבשלים בירה ביתית מתקיימות תחרויות בין המבשלים. החל מתחרויות מקומיות בעלות מספר מועט של משתתפים ועד תחרויות בינלאומיות עם אלפי משתתפים.
תחרות הבירה הביתית הגדולה מכולם היא, ככל הנראה, ה- National Homebrew Competition (NHC) של American Homebrewers Association בשנה האחרונה הוגשו לתחרות זו 6,281 בירות על ידי 1,598 מבשלים. התחרות החלה בשנת 1978 בבולדר קולורדו, אז הוגשו רק 34 בירות.המבשלים מתחרים ב- 28 קטגוריות על פי סגנונות הבירה השונים, סינון ראשוני נעשה על ידי שיפוט בתשעה מחוזות. הבירות אשר עברו רף מסוים זוכות להשתתף בסיבוב הסופי שלאחריו מוכרזים הזוכים באירוע חגיגי.
תחרות בישול בירה גדולה נוספת בארה"ב היא Sam Adams Longshot American Homebrew Compeition תחרות זו מאורגנת על ידי Boston Beer Company יצרנית בירה סמואל אדאמס בארה"ב. גם כאן השיפוט הראשוני נעשה במחוזות והזוכים במקצים אלה עוברים לשלב השיפוט הסופי. חמשת הזוכים בשלב הסופי מוטסים לדנבר קולורדו ל- Great American Beer Festival (GABF) ושם בארוחה חגיגית מודיעים על זכייתם. אך כאן לא נפסקת החגיגה. שלא כמו בתחרויות אחרות, שלושה מחמשת המועמדים זוכים שהבירה שבישלו בבית תבושל בכמות מסחרית במבשלת Boston Beer Company ותגיע למדפים.
ומה קורה אצלנו?
תחרות הבירה הראשונה בארץ הקודש התקיימה בשנת 2005, התחרות אורגנה על ידי מועדון הבירה הישראלי מיסודו של שגיא קופר בשיתוף מרכז הבירה "בירדי" והשתתפו בה כעשרים בירות. בשנה השנייה הוכפל מספר הבירות שהוגשו לתחרות. החל משנת 2007 העניקה חברת טמפו, יבואנית סמואל אדאמס לארץ, חסות לתחרות באותה הרוח בה מקדמת סמואל אדאמס בחו"ל את בישול הבירה הביתי ונתנה לה את שמה – סמואל אדאמס לונגשוט.
ה"לונגשוט" היא תחרות הבירה הביתית החשובה בישראל. מדי שנה משתתפים בה מבשלי בירה ביתית מכל רחבי הארץ, המתחרים בשש קטגוריות שונות. את הבירות שופט פאנל שופטים הכולל בתוכו את מיטב מומחי הבירה בארץ, אנשי שיווק בירה, מבשלי בירה עיתונאים וחובבים.
השנה נערכת תחרות הלונגשוט הישראלית זו הפעם הרביעית. לתחרות הוגשו 60 בירות על ידי כ- 25 מבשלי בירה ביתיים. חלק מהבירות כללו בתוכן מרכיבים שאינם שכיחים בייצור בירה כגון ארטישוק ירושלמי, שוקולד וצ''לי, זוטא ומרווה, קסיס וזעפרן.
ערב הכרזת הזוכים נערך השנה באמצע חודש מאי ב"כחול" שבחוף תל ברוך בתל אביב. לערב החגיגי הגיעו מאות חובבי בירה שעם תפאורה אידיאלית ברקע, של שקיעה וים, טעמו את הבירות המתמודדות ונתנו כבוד למבשלים.
הזוכים בתחרות השנה הם:
בקטגוריית אייל בהיר: מקומות ראשון ושני – אורי בראור, מקום שלישי – יואב קובלסקי.
בקטגוריית אייל כהה: מקום ראשון - עופר רונן, מקום שני – עופר אדרעי ומקום שלישי – דימה גרבק וולדימיר גרשנוב.
בקטגוריית חיטה: מקום ראשון - דימה גרבק וולדימיר גרשנוב, מקום שני - עמנואל זיידמן, מקום שלישי – אוהד איילון.
בקטגורית הלאגר לא הוגשו מינימום הבירות ולכן נבחר רק מקום 1 – שמואל נקי עם בירת Bock
בקטגורית סגנון חופשי: מקום ראשון – מאור הלפמן, מקום שני - יואב קובלסקי מקום שלישי – עמנואל זידמן.
בקטגוריית חופשי ישראלי: מקום ראשון – יואב קובלסקי עם אייל סמבוק, מקום שני – עמנואל זידמן עם בירת תות ומקום שלישי – מאור הלפמן עם אייל זוטא.
כבירה הטובה בתחרות נבחרה בירת הלאגר של שמואל נקי בחירה המזכה אותו בכרטיס טיסה ואירוח בפסטיבל הבירה Great American Beer Festival בדנבר קולורדו.
כמארגן השיפוט בתחרות אני מרגיש חובה לציין את העובדה שמשנה לשנה אנחנו, כשופטים, רואים שיפור באיכות הבירות המוגשות לתחרות והתמקצעות של המבשלים והשיפוט נעשה קשה יותר ויותר וכפי שכבר ראינו בעבר ורואים כיום, אותם מתמודדים בתחרות, שבישלו בירה בבית, מהווים את הבסיס לתעשיית בירת הבוטיק בארץ.
