1. תסיסה תקועה – אחרי 24 שעות מהבועה האחרונה, אין יותר בועות באייר לוק.
תופעה זאת לא שיגרתית כל כך בארץ, כיון שבחלקה היא נגרמת בגלל שינויי טמפרטורה קיצוניים. במידה וקורה לכם שהתסיסה מתנהלת יפה ורואים בועות רבות באייר לוק ב- 24 עד 48 השעות הראשונות (למעשה 12 – 48 שעות), ואחר כך נראה כאילו שהיא עצרה, קחו מדידה בהידרומטר, ובידקו שוב 12 או 16 שעות לאחר מכן. אם ההידרומטר לא נתן קריאה קרובה ל- 1.008, או צפיפות הסיום המתוכננת, ואין תנועה – אפילו קלה – יכול להיות שהתסיסה תקועה. ניעור קל של המיכל והמתנה של כמה שעות יכולים לשנות. אם לא, נסו להוסיף מנה נוספת של שמרים – המיסו אותם קודם במעט מהנוזל בקערה מחוטאת ובידקו שהם אכן עובדים ומעלים קצף – ובידקו שוב כעבור 12 שעות אם התחדשה התסיסה.
בכל מקרה, חשוב להחזיק את התסיסה בסביבה בה הטמפרטורה קבועה ככל האפשר. זיכרו שאם אתם מכינים בירה בקיץ, ללא קרור, התסיסה עשויה בהחלט להסתיים בתוך 26 עד 48 שעות.
שימו לב! - ברוב המקרים חוסר בועות באיירלוק אינו מעיד על תסיסה תקועה אלא על בריחת לחץ ממיכל התסיסה, על מנת לוודא זאת יש לפתוח את מכסה המיכל ולוודא שיש קצף על גבי הנוזל או שאריות קצף בדפנות המיכל.
2. אייר לוק מלא שאריות קצף – בתנאים מסוימים, באקלים חם בעיקר, התסיסה יכולה להיות מאוד אינטנסיבית. במצב כזה, נוצר הרבה קצף, שחלקו עולה ומציף את האייר לוק ועובר אותו. הפתרון הוא לשלוף את השסתום, לנקות אותו ולטבול במים רותחים, למלא אותו שוב במים ולהחזיר למקום. במצב כזה, רצוי לשים מכסה של סיר או צלחת קעורה מעל לחור שבמכסה מיכל התסיסה.
במזג אויר חם, כדי למנוע תופעות של תסיסה מהירה מדי (וירידה באיכות הבירה וכמות הכהל שבה), שימו את המיכל בפיילה גדולה ומלאו אותה מים. עיטפו את המיכל בסמרטוטי רצפה טבולים במים, והציבו מול המיכל מאוורר פועל. המיכל יזיע למעשה – אפקט הג'ארה – בגלל נידוף המים ש"ימשוך" חום.
3. הבירה בבקבוקים ללא גיזוז – מעט מדי סוכר בתסיסה בבקבוק, או שעצרתם אותה בטעות על ידי קרור מוקדם מדי. במזג אויר קר – בירושלים או בצפון בחורף – רצוי לשמור את בקבוקי הבירה בטמפרטורה של לפחות 15 מעלות. זיכרו שיש סוגי בירה מסוימים שבהם הגיזוז הדרוש הוא נמוך ממילא, או שהבועות אמורות להיות קטנות יותר – בעיקר בבירות כהות.
4. הבירה מוגזת מדי – בעיה זאת עלולה לסכן אתכם, שכן בקבוקים עלולים להתפוצץ, או שפקקים עלולים לעוף. במקרה כזה, החזיקו את כל הבירה שלכם בארגז קרטון עבה שניתן לסגור אותו, והעבירו רק את הכמות שאתם זקוקים לה למקרר, ובזהירות, בכל פעם. גם את פתיחת הבקבוק עשו בזהירות, כיון ששחרור מהיר של לחץ עלול לגרום לקריסה או לשבר של הבקבוק. גיזוז רב מדי עלול להגרם משלוש סיבות: ביקבוק מוקדם מדי, יותר מדי סוכר בתמיסת הביקבוק, או זיהום בשמרי בר. שלושת הסיבות תלויות רק בכם.
חשוב מאוד !!! כדי למנוע ביקבוק מוקדם – קחו קריאות יומיים ויום לפני הביקבוק המתוכנן. כדי למנוע הוספת יתר סוכר – שיקלו היטב והמיסו היטב את הסוכר לפני ההוספה. כדי למנוע זיהום בשמרי בר – עיבדו נקי.
5. פותחים את הבקבוק והבירה "גולשת", גם אם הבקבוק לא טולטל או שהוא קר – תופעה זאת, הקרויה גאשינג (gashing), נגרמת כתוצאה מזיהום בשמרי בר, ולעיתים גם בקטריות. הפתרון, במיוחד בקיץ – ניקוי וחיטוי יעילים!
6. טעמים מוזרים – חמיצות גבוהה, מרירות. גם פה, הסוד הוא בניקוי וחיטוי. לעיתים תרגישו שיש לבירה גם ניחוח של שמרים, והסיבה לכך היא זיהום בשמרי בר או חיידקים (לרוב אותם אלה שמשמשים להחמצת ירקות). שימו לב אם יש טבעת סביב צואר הבקבוק. אם כן – הבירה מזוהמת. שיפכו ונקו היטב את הבקבוקים שלכם לפני שאתם הולכים להשתמש בהם שנית. סיבה נוספת יכולה להיות שימוש בשמרים מאיכות נמוכה.
7. שכבה לבנה בבירה – תופעה זאת נגרמת בגלל עובשים. היא לא מזיקה, אבל לא נראית טוב, במיוחד בבקבוק. בפעמים הבאות, חטאו היטב את הכלים שלכם, ואת הבקבוקים, ועיבדו בזריזות בזמן הביקבוק.
8. הבירה מעורפלת – תופעה זאת סבירה ומוכרת. יצרני הבירה הגדולים מונעים אותה על ידי סינון. היות והבירה הביתית אינה מסוננת, והיא מכילה שמרים חיים, היא יכולה להיות – ולרוב גם תהיה – מעורפלת. אם העירפול מופיע רק לאחר קרור, הגורם אינו שמרים, אלא חלבונים וחומרים אחרים ש"מרחפים" בבירה. אין בעיה לשתות. בפעמים הבאות, נסו להוסיף מעט Irish moss, או חומרי הצללה אחרים. נקודה נוספת יכולה לבוא לעזרתכם: אם תניחו לבירה, ותתנו לה להבשיל כמה שבועות, כל הסיכויים הם שהעירפול ישקע, והבירה תהיה צלולה ומבריקה, למרות שלא סוננה.
