זכור לי מילדותי ספר ישן ובו קובץ סיפורים ארץ ישראליים. אחד מהסיפורים בספר נקרא "תיש על הגשר" אם זכרוני אינו מטעני מדובר ב"משחק" אומץ כלשהו שמעורבים בו גשר צר ושתי מכוניות הנוסעות זו מול זו. המבחן הוא מי יסיט את רכבו הצידה אחרון. אם איני מתבלבל סופו של הסיפור היה קומי.

בכל פעם שאני נתקל בבירה בסגנון ה- Bock אני נזכר בסיפור זה. וזאת משום ש- Bock בגרמנית הוא תיש, אך אל נקדים מאוחר למוקדם.

סיפורו של סגנון בירה זה הוא סיפור רווי יצרים וקנאה. תחילתו בעיירה איינבק שבצפון גרמניה, עיירה המתהדרת במבשלת בירה בת כ- 700 שנה ושמה Einbecker במבשלה זו החלו לייצר במאה ה- 14 בירה כבדה כהה, חזקה באלכוהול ובעלת מרירות נמוכה יחסית. נתיבי המסחר הענפים של ברית ערי ההנזה, בה הייתה חברה גם איינבק, הביאו את הבירה לכל רחבי אירופה, משוודיה ודנמרק בצפון לאיטליה בדרום ומרוסיה במזרח למדינות השפלה ואנגליה שבמערב.

מבשלי הבירה של בוואריה, מעצמת בירה מתפתחת בפני עצמה עם תושבים בעלי רגש פטריוטי חזק מאוד, קינאו בתושבי איינבק ובסגנון הבירה המצליח שלהם, שהיה אהוב על אצולת בוואריה ותושביה, וראו בהעדפה של סגנון זה על אלו שלהם עלבון בלתי נסבל.

סגנון הבירה, כמקובל בזמן ההוא, קיבל את שמה של העיר בה בושל "איינבק". ובדיאלקט הבווארי "איינבוק". עם הזמן קוצר השם ונשאר רק "בוק".

בשנת 1540 החליט הדוכס לודוויג ה- 10 מבוואריה לשים קץ לעלבון והביא למינכן ברומאסטר מצפון גרמניה על מנת ללמד את הבווארים כיצד לבשל בירה בוק. והבירה אכן הייתה דומה אך לא ממש הדבר האמיתי. בעיייה זו פתר בשנת 1612 הדוכס מקסימיליאן הראשון שהצליח, בתואנה כלשהי, לשכנע את הברומאסטר הראשי של מבשלת Einbecker להגיע למינכן, כלא אותו והכריח אותו ללמד את הבווארים לבשל את הדבר האמיתי. וכל השאר היסטוריה.

הבוק היא בירה כהה, עשירה בלתת היוצר את אחוז האלכוהול הגבוה שבה, 6 עד 7 אחוז, מרירות הכשות אינה דומיננטית ומצויה במינון מתאים על מנת לאזן את מתיקות הלתת הרבה שבבירה.

אחותה של הבוק, הדופלבוק, היא וריאציה עם אחוזי אלכוהול גבוהים יותר, מעל 7 אחוז. חוזק אלכוהולי זה מושג על ידי שימוש גדול יותר בלתת ואכן הארומה של הדופלבוק מזכירה מאוד לחם כהה, הטעם מאלטי חזק עם עקבות לתת קלוי, שזיפים ופירות כהים אחרים. בירה המתאימה מאוד לימי החורף הקרים.

כאמור, Bock בגרמנית הוא תיש ועל כן תוכלו למצוא על רבים מבקבוקי הבירה בסגנון הבוק ציור של תיש, לרוב לבוש בבגדים מהודרים.

סימן היכר נוסף של מותגי הבירה בסגנון הדופלבוק הוא הסיומת ator בשמות המסחריים: Celebrator, Maximator, Bajuvator, Salvator וכדומה. מקורה של סיומת זו הוא בדופלבוק המסחרי הראשון שבושל על ידי מבשלת פאולנר במינכן שנקרא Salvator – המושיע. ומושיע על שום מה. המסדרים הקתולים, שרבים מהם היו באיזור מינכן, היו מצווים בתקופות צום ארוכות בהם מותר היה לשתות נוזלים בלבד. על מנת להשיב את נפשם פיתחו סגנון בירה עשיר בלתת ומכאן מזין מאוד. סגנון זה נשען על סגנון הבוק אך מכיוון שהיה חזק ועשיר ממנו נקרא דופלבוק – פעמיים בוק. מבשלת פאולנר במינכן שהיתה הראשונה לייצר סגנון זה בצורה מסחרית קראה למותג שלה "המושיע" – זו שהושיעה את הנזירים בזמן הצום. 


© כל הזכויות שמורות לגד דבירי ואתר "בירדי". אין להעתיק, לצטט בכתב או בכל מדיה מגנטית או להשתמש ללא אישור בכתב.